I'm just different girl.
הייתי מעדיפה לשחק עם אח שלי הגדול במכוניות על השלט שהיו לו.
לא היו לי הרבה משחקים. הדבר היחידי שאני זוכרת זה קוביות ובובה אחת שקבלתי למתנה מדודה שלי וגם איתה לא שיחקתי.
כשהייתי קטנה הייתי מעדיפה לצייר, או לשבת לבד בצד ולשחק עם עצמי.
אימא שלי אמרה לי שתמיד מבין שלושתנו יצאתי שונה, יצאתי אחרת.
שני האחים שלי נולדו בניתוח קיסרי ושניהם נולדו עם בעיות בנשימה של השקדים.
שניהם היו עושים לאימא שלי בעיות בכי בלילה.
שניהם היו מפונקים כשהיו קטנים,
שניהם היו בלאגניסטים ושובבים כשהיו ילדים.
שניהם תמיד עשו בעיות, אם זה בגן או בבית ספר או סתם בבית.
אימא שלי אמרה לי שאני תמיד שונה, שאני אחרת.
לא הייתי בוכה הרבה כשהייתי קטנה.
לא הייתי מפונקת, מגיל קטן למדתי להסתדר לבד ולהשיג לבד את מה שאני רוצה.
לא הייתי בלאגניסטית, תמיד הייתי ילדה שקטה.
אף פעם לא עשיתי בעיות, לא בגן, לא בבית ספר, ולא בבית.
אני זוכרת שבגן לא היו לי הרבה חברים, הייתי משחקת רוב הזמן לבד.
לא אהבתי ללבוש שמלות כבר מגיל קטן, לא הרגשתי ממש נוח בזה.
תמיד אמרו לי שאני שונה, שאני אחרת.
כשרע לי אני שותקת.
אני תמיד משיגה את מה שאני רוצה לבד, כמעט כל דבר שיש לי השגתי לבד.
אני תמיד מתמודדת עם בעיות לבד, אני לא מבקשת מאף אחד עזרה, עושה הכל לבד.
תמיד אומרים שהצחוק שלי הוא אחר שונה- יש כאלה שיגידו מצחיק, ויש כאלה שיגידו מפחיד.
אני שונאת את הקיץ בניגוד לרוב הבנות, אני אוהבת את החורף, להרגיש את הקרירות ולעמוד מתחת לגשם.
תמיד אמרו שהאופי שלי זה משהו אחר, משהו טהור ותמים.
תמיד התחברתי יותר לבנים מאשר לבנות, למרות שלפעמים קשה לי לדבר איתם.
אני ילדה שונה, ילדה אחרת.
;){kind=link}